4.1 הקדמה

ועדת האתיקה עובדת לפי שאלות ותלונות בכתב, כדי שתוכל לדון ולהבין את מה שנשאל. נוהל זה מאפשר לשקול סוגיה באווירה רגועה, מבלי להיות נתונה ללחץ הלהט שבתקשורת. במקרים מסוימים הוועדה עשויה לפגוש את האנשים המעורבים במקרה.

הנוהל המתואר בעמודים הבאים מאפשר לקורא

1. לדעת כיצד לפעול כאשר הוא מעוניין להציג מקרה או תלונה לוועדת האתיקה. לדוגמה, אם ברצונך להתלונן על ההתנהגות של מטפל, מדריך, מורה, בית ספר, איגוד מקצועי או קולגה.

2. לקבל מידע בנוגע לאילו נהלים מכתיבים את עבודתה של ועדת האתיקה בקבלת מקרה.

 

4.2 מהם השיקולים הראשונים?

1. מי שברצונך להתלונן או לשאול עליו צריך להיות חבר EABP.

2. הסוגיה שאותה ברצונך להעלות כשאלה צריכה הייתה להתרחש עד לפני 5 שנים.

3. בתור ארגון בינלאומי, יש להעלות שאלות בשפה האנגלית.

4. למרות שאין ביכולתנו לבסס טיפול במקרה על דיווח של צד שלישי, אנחנו מקבלים מידע ושאלות על סוגיות אתיות מעמיתי ה-EABP. ועדת האתיקה תיידע אותך אם וכיצד נטפל בשאלה / מידע אלה.

5. אם יש בנמצא כמות גדולה ביותר של מידע, ועדת האתיקה יכולה לפתוח תיק גם אם לא התקבלה תלונה קבילה. לדוגמה אם לפחות חמשה חברי EABP יידעו אותנו על הפרה חוזרת של הקוד האתי על ידי חבר EABP.

 

ועדת האתיקה תיידע אותך אם שאלתך או תלונתך קשורה לעבירה על הקוד האתי של ה-EABP.

​

4.3 נוהל

ועדת האתיקה תעבד כל שאלה או תלונה אם תעקוב אחרי הנוהל הבא ותקבל אותו:

1. עלינו לקבל את תלונתך בכתב, חתומה על ידך ובאנגלית. ייתכן ותרצה לקבל עזרה בתרגום.

2. אנו צריכים לדעת אם היו ניסיונות לפתרון, ואם כן, באיזו דרך ומה הייתה התוצאה.

3. עלינו לדעת את הפרטים הספציפיים של תלונתך (עם מסמכים, אם זמינים) והאם חברת ה-EABP המעורב יודע בנוגע לצעד שביצעת, ואם לא, למה לא.

4. דע שעד לנקודה זו, כל המידע והחומרים נותרים סודיים לחלוטין, כלומר האדם עליו אתה מתלונן לא מיודע על תלונתך, ולאורך התהליך אף צד שלישי לא יקבל מידע על כך.

5. בשלב הנוכחי, אנו עדיין נמצאים ברמת הבירור. חלק מהתלונות הן מחוץ לתחום הפעולה של ועדת האתיקה, ואי אפשר להמשיך לעבדן. אתה תיודע אם זה המקרה, ומה הסיבות לכך. לאחר שקיבלנו את כל המידע שברשותך נוכל להחליט האם זה מקרה שקשור לאתיקה, או לא, או האם זה מתאים יותר להליך גישור.

6. הצעד הבא שלנו עשוי להיות הצעה לתהליך גישור בין הצדדים המעורבים, אם זה אפשרי. אדם בעל מסוגלות, המקובל על שני הצדדים, ואינו חבר בוועדת האתיקה, יבצע את תהליך הגישור. אם יש אי הסכמה בין שני הצדדים בנוגע לחלוקה של כל הוצאה על תהליך הגישור, יש להתמודד עם אי הסכמה זו כחלק מהגישור. אם הגישור נכשל, אנו נחליט האם ניתן להמשיך לעבד את התלונה שלך על ידי ועדת האתיקה, או לא.

7. האפשרות השנייה היא כאשר מנקודת המבט שלנו, תהליך גישור אינו פתרון הולם, וברור שאנו מתמודדים עם הפרה מהותית של הקוד האתי של ה-EABP. במקרה כזה, חבר ה-EABP נגדו הוגשה תלונה, ייודע על תלונה זו ואילו חלקים של הקוד האתי ייתכן שהופרו. הוא יתבקש לשלוח הצהרה כתובה רשמית בתגובה לתלונה זו, ויקבל תאריך שעד אליו יצטרך לספק לנו את התגובה. אתה תקבל העתק של המכתב ששלחנו לחבר נגדו הוגשה תלונה והעתק של תגובתו הרשמית, כאשר זו תתקבל. כל מידע בכתב שסיפקת לנו בנוגע לתלונתך יישלח לאדם נגדו התלוננת, כך שיוכל לכתוב לנו את נקודת מבטו.

8. לאחר קבלת התגובה של החבר נגדו הוגשה תלונה, נחליט מה יהיו הצעדים הבאים.

9. לרוב, הצעד הבא יהיה שליחת התגובה שניתנה על ידי האדם נגדו התלוננת אליך, כך שתוכל לכתוב לנו את נקודת מבטך על תגובתו.

10. תכתובות אלה יעזרו לנו להחליט האם אכן הייתה הפרה ואילו צעדים משמעתיים כנגד האדם נגדו הוגשה תלונה יהיו הכרחיים או הולמים.

11. ההחלטות וההצעות של ועדת האתיקה הן מחייבות לצדדים המעורבים.

12. כאשר צד כלשהו מהמעורבים לא מרוצה מטיפול ועדת האתיקה, הוא יכול להתלונן לוועד ה-EABP, שיציג את המקרה באסיפה הכללית של ה-EABP להחלטה בנוגע להערכה חוזרת.

13. האסיפה הכללית היא הסמכות הסופית. במקרה בו האסיפה הכללית מקבלת את העתירה כנגד ההצעה של ועדת האתיקה לבטל השתתפות של חבר (ראו 4.2 [c] ו-6.7 בתקנון ה EABP) האסיפה הכללית תמנה לבורר אדם המוכשר חוקית או מנהלית מחוץ לאיגוד כדי לסקור את המקרה. החלטתו תהיה מחייבת עבור הצדדים ועבור ועדת האתיקה.

 

בדיוניה, ועדת האתיקה פועלת לפי הכתוב מטה.

1. ייעוץ ובוררות מצד ועדת האתיקה מתבצעים ככלל על ידי מינימום של שלושה חברים בוועדת האתיקה, שאף אחד מהם לא מעורב ישירות או באופן עקיף בסוגיה הנדונה. חברי ועדת האתיקה המעורבים בסוגיה לא מורשים להביע דעה על הסוגיה לבוררות.

2. כל ההחלטות המשמעתיות שהתקבלו על ידי הועדה הן מחייבות לצדדים המעורבים; למעט המלצות להשעיה ואי הכללה של חברת EABP, שוועד ה-EABP צריך לאשרר.

3. ארבעה מתוך חמשת חברי ועדת האתיקה צריכים להסכים כדי לתת תוקף להחלטות משמעתיות.

4. יש להגיע לייעוץ או החלטות בוררות בהסכמה. אם בלתי אפשרי להגיע להסכמה, יושב הראש נכלל בדיונים, הנחתמים בהצבעת רוב פשוטה.